פסק-דין בתיק ת"א 12850-06

1.         התובעת חופית קיבוץ כנרת בע"מ (להלן "התובעת") הינה חברה שעסקה בתקופה הרלוונטית לתביעה, בעסקי נכיונות ובעסקי הלוואות.

נתבעת מס' 1 בני חזון השקעות בע"מ (להלן "הנתבעת") הינה חברה שעסקה אף היא בעסקי נכיונות.

הנתבעים 2 ו-3 הינם בעלי מניותיה ומנהליה של הנתבעת, אשר חתמו על כתב ערבות אישית להבטחת התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת על פי הנטען (להלן "כתב הערבות").

2.         ביום 7.1.01 העמידה התובעת לנתבעת הלוואה על סך של 1,000,000 ש"ח לתקופה של שנה (עד ליום 7.1.02). בגין הלוואה זו, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך של 571,428 ש"ח על פי הנטען.

            בגין חוב זה הוגשה התביעה דנן הן כנגד הנתבעת והן כנגד נתבעים 2 ו-3 מכח ערבותם האישית כמצוין לעיל, כאשר סכום החוב הוערך נכון ליום הגשת התביעה בסך של 736,448 ש"ח.

3.         הנתבעים התגוננו מפני התביעה בטענות שונות כעולה מכתב ההגנה שהוגש על ידם. טענות אלה התמקדו בנושאים כדלקמן:

א.    חל איסור על התובעת בהיותה "חברה ציבורית" לעסוק בעסקי הלוואות, ומשכך מנועה היא מלהגיש את תביעתה הנוכחית בהעדר עילת תביעה חוקית.

ב.    התובעת הינה חברה הנשלטת על ידי קיבוץ כינרת שהינו אגודה שיתופית שאף עליה חל איסור לעסוק בעסקי הלוואות.

ג.     כתב הערבות שעליו מבססת התובעת את תביעתה כנגד נתבעים 2  ו-3 הינו מזויף.

ד.    בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסי שותפות בעסקי נכיונות שלפיהם הנתבעת גייסה לקוחות לתובעת תמורת תשלום עמלות.

ה.    התובעת הרוויחה סך של 761,618 ש"ח מעסקאות ניכיון עם הנתבעת, ומשכך קמה לנתבעת זכות לקזז סכום זה מהחוב הנתבע.

4.         העדויות

מטעם התובעת העידו מר איתן מבטח ששימש כחשב התובעת בתקופה הרלוונטית לתביעה, מר איתן פרידלר מנכ"ל התובעת, וגב' אריאלה חג'אג' מנהלת החשבונות אצל התובעת.

מטעם הנתבעים העידו נתבעים 2 ו-3.

5.         הטענות שנותרו להכרעה

למרות שב"כ הנתבעים ייחד חלק נכבד מחקירותיו להוכחת קיומה של השותפות העסקית הנטענת בין התובעת והנתבעת, דבר שחייב את ב"כ התובעת להרחיב בסוגיה זו בסיכומיו, אלא שהוא (ב"כ הנתבעים) ויתר על טענה זו בסיכומיו בנימוק שאינה רלוונטית יותר למחלוקת נשוא התובענה, וטוב עשה כך, שכן לא הונחה תשתית ראייתית המוכיחה קיומה של שותפות עסקית בין התובעת לנתבעת. גם טענתו בדבר האיסור שחל על התובעת "כחברה ציבורית" לעסוק בעסקי הלוואות, שאף לה הוקדש חלק לא מבוטל מהחקירות, נפקדה מסיכומיהם של הנתבעים, ושתי השאלות שנותרו להכרעה על פי סיכומי הנתבעים הוגדרו כדקלמן: 1. חוקיות עיסוקה והתנהלותה של התובעת (בהיבט של חוק הערבות, תשכ"ז-1967).  2. אוטנטיות הערבות.

            להלן אדון בשתי השאלות הנ"ל כאשר שאלת אוטנטיות כתב הערבות תידון תחילה.

6.         האוטנטיות של כתב הערבות

אין מחלוקת כי התובעת לא הגישה כראיה את כתב הערבות המקורי החתום על ידי נתבעים 2 ו-3 לטענתה, אלא העתק צילומי ממנו (נספח י' לכתב התביעה), הואיל ולגרסתה, העותק המקורי של כתב הערבות נגנב ממשרדיה בנסיבות שפורטו בתצהירה ובעדותה של מנהלת החשבונות גב' חג'אג', ואשר יורחב עליהן בהמשך.